סוליקא

תחום: תיאטרון
תת-תחום: מופע תאטרון
משך זמן המופע: 100
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: תאטרון באר שבע
קהל יעד: ז - יב
כמות קהל מקסימלית: 500
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 19/06/2018

מחזמר ישראלי מקורי בהשראת סיפורה האמתי של סוליקא, הנערה היהודייה מטנג'יר, שנקרעה בין אהבתה לבין אמונתה ונאלצה להיאבק על עקרונותיה, על אמונתה ועל כבודה דווקא בימיו המפוארים של הדו־קיום היהודי-ערבי במרוקו. הפקה רבת משתתפים בליווי תזמורת, שנולדה בחג המחזמר, בת־ים, 2016.





מאת: מאור סבג ותאיר סיבוני

דרמטורגיה ודיאלוגים: שחר פנקס בימוי: רפי ניב

לחנים וניהול מוסיקלי: מאור סבג תמלילי שירים: תאיר סיבוני

תזמור: מתן יונה כוריאוגרפיה: טולה דמארי

תפאורה: רות מילר תלבושות: יהודית אהרון תאורה: אמיר קסטרו

עיצוב סאונד: ניר רוה בידרמן

שחקנים: רעות אלוש, נסרין קדרי, עלאא דקא/גיל כהן, עדי זורע, אורי זגורי, יגאל מזרחי, יקיר וקנין, אליה לסרי/ ספיר מנור, אסתי אסרף, תום חודרוב, אלעד סננס, לירן מזרחי, ענבל מילוא, כרמל קנדל/יהב מרום, אריק רינט.

 

רפי ניב - המנהל האומנותי של תיאטרון באר-שבע ובימאי ההצגה

לפני כשנה הוזמנתי ע"י אורי פסטר לצפות בפרזנטציה של המחזמר סוליקא, כפי שהוצגה בחג המחזמר בבת ים.הסיפור של הנערה היהודיה מטנג'יר שבחרה למות ולא להתאסלם, על פניו היה זר לי. ידעתי שהחומרים מהם מורכב הסיפור- אהבה אסורה, הקרבה, מוות הנם חומרים גדולים מהחיים כמו שהדרמה אוהבת ויותר מזה- כמו שאוהב מחזמר, ובכל זאת- לא ידעתי מה תהיה נקודת החיבור שלי אליו. בשלב מסוים של הערב עלתה לבמה הזמרת נסרין קדרי ובכישרון שירה אדיר ולא פחות מזה בכישרון משחק והתכוונות גדולה הגישה את השיר "אחים אנחנו" שכתבו יוצרי המחזמר תאיר סיבוני (מילים) ומאור סבג (לחן)."הרי אחים אנחנומה בין דם לדם..."מימיני ומשמאלי התחילו אנשים להזיל דמעה וגם עיני שלי לא נשארו יבשות. באותו רגע הבנתי על מה המחזה מבחינתי. איזה סיפור אני רוצה לספר.הבנתי שאת בחירתה של סוליקא למות על קידוש השם כמו גם הדרישה שדורשים ממנה – הדרישה להתאסלם, אפשר להבין רק  על רקע המקום והתקופה. על רקע החינוך והאמונה של תושבי טנג'יר- יהודים ומוסלמים. והסיפור שאני רוצה לספר הוא סיפור על אהבת אדם באשר הוא אדם. על חופש הבחירה. על מחירה של כפייה דתית. מחיר ששילמו וימשיכו לשלם צעירים בני כל הדתות כל זמן שתתקיים אפליה או כפייה בשל זהותו של אדם. על כל רקע שהוא- דתי או אחר.בהסתכלות כזאת, לא מפתיעה העובדה שאל קברה של סוליקא עולות בהתמדה מלבד יהודים מכל העולם גם נשים מוסלמיות הרואות בסוליקא סמל לאשה צעירה שעומדת על דעתה ועל בחירותיה.על מנת לספר את הסיפור הצטרפה לצוות היוצרים כדרמטורגית המחזאית שחר פינקס שכתבה מחדש את המחזה. וכולנו- הכותבים מאור סבג ותאיר סיבוני, התפאורנית רות מילר, מעצבת התלבושות יהודית אהרון הכוראוגרפית טולה דמרי, עוזרת הבמאי נופר ברקול, מעצב התאורה אמיר קסטרו וצוות השחקנים המסור, יצאנו למסע מרתק בעקבותיה של הנערה היהודיה  מטנג'יר.

 

דבר התמלילן | תאיר סיבוני

את העבודה על המחזמר סוליקא התחלנו ב"חג המחזמר", בת ים, בניהולו האמנותי של אורי פסטר, אי שם בדצמבר 2015.  כבר אז הרגשנו אחריות דוקומנטרית לסיפורה של סוליקא, אך עם זאת שאפנו לתת לסיפור העתיק והמיתוסי כמעט מ-1834 פרשנות חיה ורלוונטית להיום.בעזרתה של שחר פנקס, שהצטרפה לתהליך הכתיבה, ורפי ניב שניווט את הספינה ברגישות, יצרנו מחזה ששומר על הציביון ומתכתב עם התקופה ועם התרבות הצפון אפריקאית אותה אנו מכירים מהבית. ביקשנו להציג עולם עשיר וצבעוני אך גם ערכי ועמוק, אשר בא לידי ביטוי בשפה עם ניואנסים מזרחיים המרפררים לשפת המקרא ולביטויים ממרוקו.בתהליך המחקר נחשפנו לגרסאות רבות ומגוונות לסיפורה של סוליקא בניסיון לטוות סיפור חדש שנאחז במקור, אולם מביא עימו גם משהו נוסף שהרגשנו שניתן וצריך להביע באמצעותו: סיפור אנושי מורכב, שלא מפחד להאיר נקודות חשוכות.         עבורי סוליקא הוא סיפור על זכות הבחירה וקבלת האחר, סיפור השואף לשים מראה לחיינו ולחברה בכלל. סוליקא בחרה באמונה שלה כי זה הדבר שהיא הרגישה הכי ברור באותה נקודה, אך אל לנו לחשוב שסיפורה של סוליקא הוא סיפור על אמונה בלבד- הרי שסיפורה הוא על סך ערכים ועקרונות אשר הם נחלת כל אדם. בעולמנו כיום זו הייתה יכולה להיות בחירה באהבה, במשפחה, בקריירה ואפילו בכסף. סיפורה של סוליקא מציף סוגיה חברתית חשובה - האם אנו מסוגלים לקבל בסובלנות את הבחירות של האחר, בייחוד כאשר הן אינן עולות בקנה אחד עם הערכים והעקרונות הפרטיים שלנו?ככל שהתקדמנו בתהליך הבנו את החשיבות בנתינת במה לחומרים שחסרים היום בנוף התרבות הישראלי. הבנה זו חייבה אותנו לעשות בדק בית ולשאול שאלות. אין ספק כי הזהות המזרחית שלי עברה תהליך יחד עם כתיבת המחזה, שבסופו התחזקה והתעצמה בי גאוות היחידה. על אף העבודה האינטנסיבית והמפרכת, חשנו זכות גדולה לספר סיפור שמקורו בשורשים שלנו ושל הורינו ומרגש אותנו עד עמקי נשמתנו.  ״אם לא נתעורר, יהיה כבר מאוחרמים עכורים לא חוזרים אל הנהר״

נקודות לדיון לקראת הצפייה

 

סוליקא, גיבורה, קדושה מעונה

סול חגואל, נולדה בטנג'יר שבמרוקו בשנת 1817. לסיפורה מספר גרסאות המוכרות במחקר והעוברות במסורת מפה לפה, אך על קוויו הכלליים קיימת הסכמה: סוליקא הייתה נערה יהודייה יפהפייה שחיה במרוקו. חברתה המוסלמית טענה כי הצליחה לשכנע אותה להתאסלם, אך סוליקא הכחישה את הדבר. כיוון שהפניית גב לאסלאם נחשבה למעשה שעונשו מוות, נדרשה סוליקא לחזור בה ולהתאסלם. סוליקא סירבה לעשות זאת. היא התמידה בסירובה גם כאשר הובטחו לה חיי פאר עם חתן מוסלמי עשיר שהתאהב בה, ואף לאחר שניתן לה היתר הלכתי להתאסלם (ולו למראית עין) וכן גם לאחר שהובהר לה שהעונש על סירוב להתאסלם יהיה מוות בייסורים. לפני מותה אמרה, "נולדתי כיהודיה ואמות כיהודיה". היא נרצחה לעיני המון מוסלמי. מותה הכה את הקהילה היהודית בהלם.

לקברה של סוליקא, שנודעה כ"סול הצדיקה" או "ללה סוליקא" (הצדיקה סוליקא) עולים לא רק יהודים, אלא גם מוסלמים. סוליקא הפכה עד מהרה לסמל, לאחר שהקריבה את עצמה. על סיפורה נכתב: "בספרות מדמים אותה לעקדת יצחק ולחנה אם שבעת הבנים. היא הפכה לסמל של הקרבה עבור אמונתה." אם עד כה, סיפורה של סול חגואל, סוליקא, היה מוכר בעיקר בקרב יהודי מרוקו, כעת עולה המחזמר מתוך כוונה להנחיל את סיפורה לכלל הציבור בארץ.

 

שאלות לדיון:

1. האם כבר שמעתם על סיפורה של סוליקא? במידה וכן, איזו גרסה של הסיפור מוכרת לכם?

2. במידה ולא שמעתם על סוליקא לפני כן, מה יכולה להיות הסיבה לכך לדעתכם?

3. האם אתם מכירים סיפורים נוספים על אנשים שמתו כי סירבו להמיר את דתם? איזה?

 

 

עיבוד סיפורה של סוליקא להצגה

כאמור, על אף שסיפורה של סוליקא נשען על עובדות היסטוריות, פרטי הסיפור המדויקים, המשתנים מגרסה לגרסה, מעידים כי עדיין נותרו שאלות שלא קיבלו מענה ודאי. כך, למשל, הניסיון להבין מהי בדיוק העצה שנתנו חכמי מרוקו לסוליקא בסיטואציה אליה נקלעה, לא צלח לחלוטין. האם אכן התירו לה להתאסלם על מנת שלא תסכן את חייה שלה ואף של העדה כולה? בשאלות כגון אלו נדרשו יוצרי ההצגה להכריע כשיצרו גרסה משלהם לסיפור.

 

שאלות לדיון:

1. האם אתם יכולים לחשוב על היבטים נוספים בסיפור שדרשו מהיוצרים לקבל החלטות בכתיבת המחזה (יחסי היהודים והמוסלמים, האם הסכימה סוליקא להתאסלם וחזרה בה או שמעולם לא התאסלמה וכדו')?

2. עיבוד המחזה להצגה הצריך מיוצריה להעביר לבמה את התרבות הייחודית והתקופה בהם מתרחשים סיפורה של סילוקא. מהן ציפיותיכם לקראת הצפייה בהקשר זה? כיצד ניתן יהיה להעביר את רוח התקופה אל הבמה? אלו אמצעים עומדים לרשות התיאטרון לשם מטרה זאת?

2. האם בעיניכם בכלל קיימת הצדקה בשינוי סיפור היסטורי והצגת גרסה מחודשת שלו? מהי? האם וכיצד לדעתכם עיבודים חדשים של סיפורים לתיאטרון או לקולנוע משפיעים על הזיכרון ההיסטורי?

 

מחזמר

השילוב בין מחזה (המילים) לזמר (הנגינה, השירה והתנועה) קיים מאז ראשית ימי התיאטרון ביוון ועד היום. בעולם התיאטרון מקובל כי לכל אחד ממרכיבים אלו תפקיד ייחודי משלו. בזמן שהמשחק, הנותן ביטוי למילים שבפי השחקנים, מבטא את המשמעויות והמורכבויות של כותבי הטקסטים, השירה והריקוד פונים לקהל הרחב יותר, ומבקשים ממנו להתמסר לחוויה ולהנות.

חלוקה זו הייתה מובהקת במירב שנותיו של התיאטרון, כאשר הבלטת המרכיב הטקסטואלי נתפס כ"תיאטרון גבוה", לעומת תיאטרון הנותן מקום מרכזי יותר לאלמנטים המוזיקליים-תנועתיים, הנתפס כ"תיאטרון נמוך". אך בתפיסה זו חל שינוי סביב המאה 19 באנגליה, כאשר המילים והשירה החלו למצוא מישור משותף תוך ביטול הפער שבין "גבוה" ו"נמוך". גורמים רבים היו אחראים לשינוי זה, ובראשם אפשר לציין את השינוי בהרגלי הצפייה התיאטרוניים כפי שהתפתחו בעקבות השפעת המהפכה התעשייתית על העיר המודרנית, "הכרך", על מאות אלפי ועד מיליוני תושביה.

עם הצמיחה העצומה של כמות התושבים בערים נוצר צורך בידורי חדש, בידור מהוגן למבוגרים, שפנה לזוגות, למשפחות. תיאטראות עצומים נבנו לבדר את אותו הקהל עם אולמות שהכילו אלפי מושבים. החיבור בין מילים ראויות, סיפור ועלילה, יחד עם שירה וריקוד, קטעים משעשעים, תפאורה עשירה ומרהיבה, יצרו סוג תיאטרוני חדש, שהתפתח בסופו של דבר למחזמר כפי שאנו מכירים אותו היום.

מאפיין מובהק של המחזמר הוא שהשירים המבוצעים בו נכתבו במיוחד עבורו, והם משתלבים באופן טבעי בעלילה. כחלק מן ההכנה לקראת הצפייה, ניתן להשמיע לתלמידים שיר או שניים מתוך ההצגה ולפתח איתם דיון על משמעותם, ועל הציפיות שהם מעוררים:

השיר "אחים אנחנו" בביצוע נסרין קדרי:

https://www.youtube.com/watch?v=qhICMGW_50o

השיר "מימונה" בביצוע עדי זורע והלקה:

https://www.youtube.com/watch?v=Z3sig_bFuTY

 

נקודות לדיון לאחר הצפייה

 

'סוליקא' בגרסת תיאטרון באר שבע – עיבוד הסיפור המקורי

בתכניית ההצגה כותבים היוצרים כי הם חשו "אחריות דוקומנטרית לסיפורה של סוליקא", ויחד עם זאת שאפו "לתת לסיפור העתיק והמיתוסי כמעט מ-1834 פרשנות חיה ורלוונטית להיום". עבורם, הסיפור עוסק ב"זכות הבחירה וקבלת האחר", המבקש לשקף את חיינו ואת החברה שלנו כיום. הבחירה של סוליקא באמונתה מובנת לאור מרכזיות האמונה בחייה, אך במובן הרחב יותר, הסיפור בוחן את הרצון לשמר ערכים ועקרונות אישיים, דבר שגם אנו כיום יכולים להזדהות עמו.

סיפורה של סוליקא מעלה בפנינו סוגיה חברתית חשובה - האם אנו מסוגלים לקבל בסובלנות את הבחירות של האחר, גם כאשר הן אינן עולות בקנה אחד עם הערכים והעקרונות שלנו?

 

שאלות לדיון:

1. על אף התמקדותה בנושאים ובתקופה היסטורית מסוימים, באיזו מידה הצליחה ההצגה בעיניכם להאיר נושאים המעסיקים אותנו גם כיום?

2. בגרסה זו של הסיפור מתאהבים סוליקא והנסיך המוסלמי. הנסיך מבטיח לסוליקא שתוכל לשמור על דתה היהודית, אך הבטחתו מופרת על ידי שליחיו. מה דעתכם על תוספת זו לסיפור המקורי, בו אין אזכור ליחסה של סוליקא לזה שרצה להתחתן איתה? כיצד היא משנה את הסיפור?

3. לו הייתה ניתנת לכם האפשרות להציע גרסה משלכם לסיפור, מה הייתם מוסיפים לו? האם הייתם, לדוגמה, משנים את סופו הטרגי ובוחרים לו סיום אופטימי יותר?

4. מהם לדעתכם הערכים בהם מתלבטים כיום צעירים כאשר הם מבקשים למצוא להם בני/בנות זוג? האם מדובר בשינוי מהותי מאותה תקופה בה עוסק הסיפור, או שההתלבטויות די דומות במהותן?

 

יחסי יהודים-ערבים

בהצגה מתוארים החיים המשותפים של יהודים וערבים באותה תקופה, המקיימים ביניהם קשרי שכנות חמים. נסרין קדרי, זמרת ושחקנית ערביה ישראלית, מגלמת בהצגה את חורה, השכנה המוסלמית הקרובה למשפחתה של סוליקא.

 

שאלות לדיון:

1. כיצד השתקפו יחסי היהודים והערבים בהצגה?

2. באחד מרגעי השיא של ההצגה, מבצעת קדרי את השיר "הרי אחים אנחנו", הכולל את המילים: "הרי אחים אנחנו, כיצחק וישמעאל, כל אדם בוחר בלב למי להתפלל". האם התרגשתם לשמוע את השיר? האם אתם מזדהים עם המסר שהוא מביע? האם חשתם שזהותה של הזמרת הוסיף רובד חדש לשיר?

 

 

המחזמר

מבעד לסיפורה הטרגי של סוליקא, מבקשת ההצגה לקחת אותנו אחורה בזמן אל הווי החיים של יהודי צפון אפריקה, כאשר נדמה שבחירתם של היוצרים לספר את סיפורה של סוליקא באמצעות מחזמר אינה מקרית. כך נכללים בהצגה מגוון שירים וקטעים מוזיקליים, כדוגמת: פיוטים ותפילות מספר תהלים, "שיר השוק", "שיר המימונה", "שיר הכובסות", "דואט חיזור", אשר מבוצעים בתוך עולם בימתי חי ותוסס. ההצגה חוגגת את העושר הצפון-אפריקאי, בין השאר דרך השוק הססגוני, המוזיקה, התלבושות הייחודיות, המאכלים והצבעים.

 

שאלות לדיון:

1. האם אהבתם שיר מסוים במיוחד? מה לדעתכם השירים הוסיפו לעלילה? האם חשתם שבאמצעותם למדתם משהו חדש על תרבות יהודי צפון אפריקה, עושרה ומנהגיה?

2. האם בעיניכם הבחירה במחזמר כדי לספר את סיפורה של סוליקא היא מוצדקת? מה תרם אופיו "הגדול מהחיים" של המחזמר במיוחד להצגה זאת?

3. האם הייתם בוחרים בז'אנר אחר, כגון דרמה, מלודרמה או הצגת יחיד, כדי לספר את הסיפור? כיצד לדעתכם הייתה ההצגה משתנה לו היו בוחרים היוצרים בז'אנרים אלו?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
תאטרון באר שבע
0507-814-200רונ

hilab7t@br7.org.il

באר שבע, שד' יצחק רגר 41

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.