שיגעון המוזיקה

תחום: תיאטרון
תת-תחום: מופע תאטרון
משך זמן המופע: 180
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: תאטרון הקאמרי
קהל יעד: י - יב
כמות קהל מקסימלית: 500
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 05/06/2019

טוני הוא בחור בן 19, בן למשפחת מהגרים ממעמד סוציו אקונומי נמוך. האב מובטל והאם מעריצה את בנה הבכור, הכומר. ביום טוני עובד כמוכר בחנות חומרי בניין ובסופי שבוע יוצא לבלות עם חבריו בדיסקוטק המקומי. טוני זוכה להערצה כמלך המוכתר של רחבת הריקודים. סופי השבוע המסחררים משכיחים ממנו את עבודתו המשמימה, את המתח העדתי בשכונה וחיי היום-יום האפורים והלחוצים. השירים הניצחיים של הבי ג'יז ויתר שירי הדיסקו האהובים של שנות ה- 70, הם תבלין נפלא לעלילת המחזה, שמחזיר אותנו לימי הנעורים היפים..גם הדור שנולד אחרי עידן הדיסקו ייהנה מהסיפור המרגש והשירים הנפלאים.

מבוסס על הסרט בעל אותו שם בכיכובו של ג'ון טרבולטה.

 



על היצירה 

מחזמר בשילוב שירי להקת הבי ג'יז,  בהשתתפות 40 שחקנים, רקדנים ונגנים

עלהיוצרים

גלעד קמחי  - במאי

המנהל האמנותי של התיאטרון הקאמרי. ובמאי הבית של התיאטרון.

בוגר בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי. במאי, שחקן וכוראוגרף, בעבר במאי הבית של תיאטרון בית ליסין. החל את דרכו בגיל 26 כבמאי בתיאטרון בית ליסין וכראש קבוצת הצעירים של התיאטרון. בתיאטרון בית ליסין - בימוי וכוראוגרפיה: ברודווי פינת פרישמן (פרס הבמאי המצטיין במסגרת פסטיבל "פותחים במה 9"), חלום של לילה בלב קיץ, אמא מאוהבת, מנדרגולה (פרס התיאטרון על כוראוגרפיה 2010), משאלה אחת ימינה, חברות הכי טובות (בשיתוף הקאמרי), המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה, המוגבלים (פרס התיאטרון לקומדיה של השנה 2015), חתולה על גג פח לוהט, ביבר הזכוכית, השחקנית, אהבת מוות. מחזות זמר: אחים בדם, אביב מתעורר (פרס התיאטרון על כוראוגרפיה 2010).

בתיאטרון הקאמרי: אופרה בגרוש, סיראנו דה ברז'ראק (פרס התיאטרון על בימוי 2013, ופרס הבימוי ע"ש יוסף מילוא), ציד המכשפות, רומיאו ואימא. הצגות ילדים: משחק ילדים, הקוסם מארץ עוץ (בשיתוף המדיטק), פינוקיו (בשיתוף התיאטרון הארצי). במדיטק: סוד הגן הנעלם, בגדי המלך החדשים. בתיאטרון הארצי: בימוי וכוראוגרפיה להילד הזה הוא אני, וגר זאב עם כבש. כוראוגרפיה לססגוניה, נולדתי לחלום (פרס הבמה לילדים ונוער על כוראוגרפיה לשנת 2008). בצוותא: בימוי, עיצוב וכוראוגרפיה למופע אצל הרננדו במרתף. בתיאטרון הספריה: בימוי וכוראוגרפיה למחזמר גריז. בית היוצר והתוכן: טיף וטף. בטלוויזיה: עולים כיתה, בית ספר למוסיקה. זוכה מלגות קרן שרת, קלצ'קין, משה זעירי, סנו, ומלגות מטעם אלי לאון וע"ש בני גאון.

עמית אפטה -   עוזר במאי

בוגר תואר ראשון בבימוי והוראת תיאטרון בבית הספר לאמנויות הבמה, סמינר הקיבוצים. בימוי אגדת הילדה והעורבים (פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים) ובפסטיבל "פותחים במה" (בית ליסין). עוזר במאי בהפקות תיאטרון שונות, בין היתר: ציד המכשפות , תמונות מחיי נישואין, רומיאו ואימא (הקאמרי), בעלים ונשים (תיאטרון חיפה). עוזר במאי ומנהל הצגה באופרה הישראלית. בין ההפקות: טוסקה, מאדאם בטרפליי, נישואי פיגרו. מזכיר בת"י (איגוד במאי התיאטרון בישראל) ומנהל הפקות בסדנת האופרה הבינלאומית IVAI. זוכה מילגת הצטיינות לאמנים צעירים מטעם עיריית חולון. 

כשאומרים היום דיסקו רבים מרגישים נוסטלגיה. הקצב, האורות, הלהיטים, שעד היום אף מסיבה לא שלמה בלעדיהם. 

אבל הסרט המפורסם עליו מתבסס המחזמר הוא לא סרט שמח (ובמובן מסוים גם לא הדיסקו).

הדיסקו הוא מפלט צבעוני ממציאות אפורה עבור צעירים בניו יורק הקשה, האלימה, הנאנקת כלכלית של שלהי שנות השבעים.

מבקר המוזיקה, ניק כהן שפרסם את המאמר עליו מתבססת העלילה, תעד מקרוב את  מנהטן שהייתה שקועה עדיין בכמיהות והחלומות של מי שהיוו את תרבות הנגד של סוף שנות הששים, טעונים באנרגיה ורעבים למשהו אחר, צעירים שמבטאים זרמים והלכי רוח שכבר לא היו קיימים.  צעירים שלא היו ’אופנתיים’, לא מהסוג שהולך לפתיחות של תערוכות מדוברות ולא מעורים.

הם לא רצו סמים, הם רצו לרקוד, ורצו מכנסיים זוהרים ואורות בברנז’ה. הם לא התעניינו בגיבורי התרבות של שנות ה־60 שיכלו להשקיע את זמנם הפנוי בכל מה שהסב להם הנאה. הצעירים האלה נולדו לתוך שנות ה־70, שפל כלכלי, ולכן לקחו מעט סיכונים: סיימו לימודים, חיפשו עבודה, ניסו לחסוך כסף ולהחזיק מעמד. כאן ועכשיו. ופעם בשבוע, בלילות שבת, הגיע הרגע הגדול שבו היו יכולים להשתחרר, להתפוצץ.

טוני, גיבור סיפורנו, דור שלישי למשפחה איטלקית מברוקלין עובד בעבודה משמימה בחנות לכלי עבודה, ובלילות שבת, כשהוא צועד לתוך מועדון 'אודיסיאה 2001', כולם נסוגים ומפנים לו מקום כדי שהוא יוכל להגיע למרכז הרחבה ולהתחיל לרחף.

על רחבת הריקודים השלטון שלו היה אבסולוטי. אבל רק עליה. הנעורים שלו ושל חבריו רחוקים מלהיות זוהרים ומציירים תמונה של נוער אובד, חסר שליטה בחייו בעולם שלא מעניק הרבה הזדמנויות, ג'ונגל עירוני שבו צריך לטרוף כדי להתקדם או אפילו כדי לשרוד; שיגרה אכזרית בה כולם דורכים אלה  על אלה, איטלקים על היספנים, הורים על ילדים, גברים על נשים. בסיפור העלילה כמו במציאות, הדיסקו הוא הבלחה רגעית, הבטחה קצרת-מועד.

האורות, הפורקן, המפלט- הכל זמני. הדיסקו מאפשר בריחה, המציאות כופה התמודדויות. וכמו עם כל סם או התמכרות-  ההתפכחות כואבת.

נשארנו עם הלהיטים (שכל המטה אוזן עשוי לשמוע שלצד תכניהם גם מצלוליהם דומים למקור ולא במקרה).

גם מחיינו הדיסקו נעלם. וגם אם בזכרוננו טוני מנרו ירקוד לנצח, ספק גדול האם ”טוני של הסיפור” המשיך לרקוד...

גלעד קמחי - הבמאי,  אלי ביז'אווי - המתרגם

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
תאטרון הקאמרי
052-2228210רון

ronb@cameri.co.il

תל-אביב, לאונרדו דה וינצ'י 30, ת.ד. 23097

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.