שמואל נעמי (A)

תחום: ספרות
תת-תחום: מפגש עם סופר או משורר
משך זמן המופע: 50
סגנון: פרוזה
שם הרכב:
סיווג: מפגש ספרות
שם המפיק: שמואל נעמי
קהל יעד: א - יב
כמות קהל מקסימלית: 80
הסעה: הסעה לא כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל

במפגשיה משתפת נעמי את הילדים בסיפורה האישי והמיוחד, ומשוחחת על האופן בו ניסיונה האישי הוביל אותה אל הכתיבה. במפגש היא משוחחת עם הילדים על סוגיות וקונפליקטים חברתיים ואישיים כאחד, כפי שמשתקפים מבעד לדמויותיה המגוונות והעגולות; מהי זהות ותחושת שייכות? כיצד נוכל להתמודד עם גזענות וחשיבה מבעד סטריאוטיפים? באיזה אופן פערים תרבותיים בין הורים וילדים משפיעים על היחסים בתוך המשפחה? ועוד.  

בנוסף, שמואל משתפת בתהליכי הכתיבה שלה; אילו בחירות סופר נדרש לבחור במהלך כתיבה? כיצד נשזרים פרטי מציאות ודמיון בתוך יצירה ספרותית אחת?




ד"ר נעמי שמואל נולדה בשנת 1962 באנגליה. שמואל היא אנתרופולוגית, סופרת ומנחת הורים. כלת פרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשע"ב וכלת פרס אקו"ם עבור ספרה "בטן מלאה דמעות" לשנת תשע"ג.  

בילדותה עלתה ארצה עם משפחתה מאנגליה, וכעבור שש שנים בישראל המשפחה חזרה לאנגליה. בשנת 1983 סיימה את לימודי התואר הראשון באנתרופולוגיה באוניברסיטת לונדון ושבה לישראל לבדה. בראשית דרכה המקצועית, נשלחה מטעם הסוכנות היהודית לעבודה עם בני העדה האתיופית בקרית גת, שם פגשה את עמנואל, יליד אתיופיה. השניים נישאו ולהם ארבעה ילדים ושלושה נכדים. שמואל עוסקת בתחום של רב תרבותיות בחינוך ובגישור בין תרבותי, תוך שימת דגש על העליות מאתיופיה, הן בספריה והן במפגשיה.

שמואל הוכשרה במכון אדלר כמנחת קבוצות הורים, והדגשים בעבודתה מול הורים המתמודדים עם מעברים בין תרבותיים. בשנת 2010 הקימה לצד מנברו שמעון מרכז לכשירות תרבותית, המספק שירותי הדרכה וייעוץ עבור צוותים מקצועיים העובדים בחברה רב תרבותית. כך מספרת שמואל "את הספר הראשון, 'אבא חום', כתבתי עבור הבן שלי, דניאל, כשהיה בגן, כדי לעזור לו להתמודד עם תגובות הילדים לצבע העור שלו. הציורים הפשוטים שלי והטקסטים הקצרים שימשו את הגננת... ובעקבות כך חל שינוי ביחס הילדים כלפי דניאל... הנושאים שמעסיקים אותי במיוחד הם המפגש הבין תרבותי, שייכות, זהות, ומניעת דעות קדומות, גזענות וסטריאוטיפים. הנושאים לספרים נולדים מתוך המציאות המורכבת שלנו...".

נושא עבודת הדוקטורט שלה הוא משפחה ומסורת במעבר בין תרבותי מאתיופיה לישראל. במחקרה בחנה שמואל את השפעות המפגש הבין תרבותי על העברת מסורות בתוך המשפחה והשלכות יחסי הכוח החדשים בין הדורות ובין המגדרים המתלווים להגירה.

גיבורי ספריה היו לגיבורים הראשונים בשפה העברית בגון עור חום, אשר אפשרו לילדי העדה להזדהות עמם ולהתגאות במוצאם, באמצעות ייצוגם בספרים. רוב ספריה עוסקים בזהויות מורכבות, במעברים בין-תרבותיים, ומהווים צינור משמעותי לתיווך ערכים כקבלת הגיוון האנושי דרך שיח בבתי הספר והגנים ברחבי הארץ. ספרי הילדים והנוער שכתבה שמואל לאורך השנים נחשבים לחלוצים בתחומם.

בין ספריה הרבים: "אבא חום" (מסדה, 1991), "ילדת הקשת בענן" (הקיבוץ המאוחד, 2000), "בנו של צייד האריות" (הקיבוץ המאוחד, 2004), "בטן מלאה דמעות" (פרדס, 2014), "אני, אדם" (מודן, 2011), "אל תספרו לילדים" (הקיבוץ המאוחד, 1996).

בשנת 2004 השתתפה בסרטה התיעודי "ואריאציות על נושא – להיות ישראלית" של זיוה פוסטוק, המשקף את פני החברה הישראלית דרך חמש נקודות מבט נשיות-ישראליות.  נוסף על ספריה הומחזו והוסרטו מיצירותיה. ב-2015 הצגה בעקבות הספר "ילדת הקשת בענן" - תאטרון גושן ותאטרון הקיבוץ. באותה השנה עיריית חולון הקימה את "גן אבא חום" בפרויקט "גן סיפור" על ידי האמן טספאי טגניה. ב-2016 הופקו תשעה סרטי אנימציה ביוזמת הטלוויזיה הקהילתית במעלה אדומים, עבור תשע תכניות בעקבות הספרים בטלוויזיה באמהרית.

ניתן ליצור קשר עם הסופרת לקבלת חומרים למורות במייל.

הצעות לדיון לקראת מפגש:

  1. (גן – כיתות ב') ניתן לקרוא לילדים את הסיפור "מה שמי ומה אני?" ולשאול את הילדים מה חשבו והרגישו. מה דעתכם על כל השמות שקיבלה התינוקת באתיופיה? למה לפי דעתכם תינוקת צריכה כמה שמות? כמה שמות לכם יש? ניתן להציע לילדים לשתף בכיתה בשמות נוספים שיש להם (שמות חיבה שאימא ואבא העניקו, שמות נוספים שאולי חברים או בני משפחה מכנים אותם בהם). מה דעתכם על השם שלכם? ניתן להזמין את הילדים לשתף למה לדעתם ניתן להם שמם, ולהציע שיבקשו מהוריהם לספר להם.
  2. עוד ניתן לקרוא לילדים מהסיפורים "הירח הוא דבו", "עץ החיים", "אבא תספר לי עוד" או "מעיינות טגאו" - ניתן לבקש מן הילדים לשתף בדברים שלפי דעתם דומה ביניהם לבין ההורים שלהם ודברים שהם שונים בהם. איזה דברים ההורים שלך אהבו לעשות כשהיו ילדים? במה הם שיחקו? האם זה דומה לפי דעתך לדברים שאת/ה אוהב לעשות היום? אפשר לקרוא לילדים את הספר "אבא חום" (ניתן לדבר על תורשה ומראה – למי אנחנו דומים ולמה, והאם זה בכלל משנה?) לשאול את הילדים על לחוויה שלהם מן הקריאה, האם הם מכירים סיפורים דומים מהחיים שלהם כפי שקורה לגיבורי הסיפור, ולהוביל בשאלות מנחות בדומה לסעיף הקודם ובהתאם לתוכן הנקרא.
  3. (ד'-ו') ניתן לבקש מן הילדים לקרוא (או לקרוא פרקים בכיתה) את "ילדת הקשת בענן". מה דעתכם על היחס שקיבלה מסקרם (גיבורת הספר) מצד חבריה לכיתה? אילו דברים למדתם מתוך הקריאה על המסורת והתרבות האתיופית? חוויית מעבר הדירה והפרידה מן החברים והתחלה של חיים חדשים במקום אחר, יכולה להיות מאוד לא פשוטה. מדוע לדעתכם קשה לקבל ילד/ה חדש אל החברה ומה "מבחני הכניסה" שמעבירים אותם, יכולים לספר לנו? אפשר לבקש מהילדים לשתף מהחוויות שלהם...
  4. (ה-ו) ניתן לבקש מהילדים לקרוא מהספר "בנו של צייד האריות" – מה שונה בחיים באתיופיה המתוארים בספר? מה אתם יודעים על העלייה של יוצאי אתיופיה לארץ? למה אהרון ואורן מתקשים להבין אחד את השני? האם זה קורה לכם לפעמים, שההורים לא מבינים אתכם? למה לדעתכם אורן לא אוהב ללכת לבית הספר? מה הייתם מציעים לו לעשות?
  5. (ז' – ט') ניתן להזמין את הילדים לקרוא את הספר "אני, אדם". במרכז הסיפור נער בשם אדם החי בפרבר לונדוני, ומגלה בגיל 14 שהוא בעצם יהודי – אבל מה תהיה המשמעות של הגילוי הזה לחיים שלו? מי שעוזר לו לגלות הוא אנבסה, חבר חדש שהגיע לאנגליה מאתיופיה דרך ישראל, סנדרה, דודתו העיוורת שרואה באופן חד וברור את מה שאנשים רבים אחרים מחמיצים, אחיו וחבריו הקרובים. רצוי לפתח דיון בכיתה בנוגע למה עורר בהם הזדהות בסיפור, איזו דמות נגעה בהם ולמה, מה זה 'זהות' ו'שייכות'? מהי רב תרבותיות לדעתכם? האם נחשפתם לרב תרבותיות במסגרת הבית ספרית ואילו חוויות זה סיפק עבורכם? ועוד.

 

הצעות לדיון לאחר מפגש:

  1. איך היה לכם במפגש עם הסופרת? האם למדתם דברים חדשים שלא ידעתם קודם? פרטו.
  2. מה היו הנושאים המרכזיים בהם עסק המפגש? מה אהבתם בסיפורים שנחשפתם אליהם במפגש?
  3. כיצד לדעתכם התרבות של כל אחד ואחת מתבטאת בחיים שלנו? מה למדתם במפגש על התרבות האתיופית?
  4. מה למדתם במפגש על כתיבה? מאיפה באים הרעיונות לספרים? ואיך מתחילים לכתוב? על מה אתם הייתם רוצים לכתוב?

 

מספר אומנים 1
זמן הקמה 00:15
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

--מכתב תודה מכוכב השחר

לינק לצפיה

מכתב תודה מבס אבני חושן מודיעין

לינק לצפיה

שלום לך נעמי

לינק לצפיה
שמואל נעמי
02-5357151

naomis_books@yahoo.com

מעלה אדומים, רחוב חגווי הסלע 21 דירה 2

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.