סומק רוני

תחום: ספרות
תת-תחום: מפגש עם סופר או משורר
משך זמן המופע: 50
סגנון:
שם הרכב:
סיווג: מפגש שירה
שם המפיק: סומק רוני
קהל יעד: ט - יב
כמות קהל מקסימלית: 80
הסעה: הסעה לא כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל

במפגשיו עם התלמידים מספר המשורר רוני סומק, על המעבר שחווה כנער ממגרש הכדורסל, הישר אל מגרש השירה, ואיך כל זאת קשור בנערה מסוימת שלכדה את לבו. עוד משתף בתפיסתו הייחודית על דרכו של המשורר, ההופך לצייד ה"אורב" לרגע בו השיר "נלכד" ברשת הציידים. סומק מספר כי במפגשיו עם התלמידים חשוב לו להעביר את המסר, כי על המשורר והכותב לצאת מן ה"חדר האטום" כדבריו, ולהיחשף. הוא משתף מניסיונו האישי, באומרו כי "המחתרת שהייתי בה כשהסתרתי את כתיבתי, היא לא מחתרת טובה לשירה. חשוב לי להגיע לתלמידים כדי שישמעו את השירים שאני כותב וחשוב לי לקלוט את התגובות שלהם, דרך האנטנות שיש לי".




"בשירה אתה לבד, אתה מאפיה של איש אחד, אתה לוחם הקומנדו. החייל הכי טוב שיש בצבא, אבל יוצא לקרב בלי ארטילריה, יש לך רק מלים. בין החיים לשירה אין רווח, שירה יכולה להיות גם בצווארון כחול". רוני סומק הוא משורר, סופר ואמן ישראלי. נולד בשנת 1951 בבגדד בשם רוני סומך. כעבור שנתיים הגיע ארצה יחד עם משפחתו, גדל והתחנך במעברה. את שירו הראשון פרסם על גבי העיתון כשהיה בן שבע עשרה וטעות כתיב של העורך בראה את השם סומק, אותו בחר המשורר לשמור ולהזדהות עמו. בצעירותו למד רישום במכון אבני, כמו גם ספרות ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. נוסף על כך, הוא מורה ומלמד ספרות בתיכון ומנחה סדנאות לכתיבה. פרסם אחד עשר ספרי שירה. האחרון שבהם ראה אור בשנת 2017 בהוצאת כנרת זמורה ביתן, ונקרא "נקמת הילד המגמגם". בנוסף הוציא לאור שני ספרי ילדים בשיתוף עם בתו, שירלי. ספרי השירה שלו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ושיריו פורסמו באנתולוגיות וכתבי עת ברחבי העולם. מלבד מפעילותו הספרותית, השתתף ויצר תערוכות רישום ומיצב בעקבות שיריו, בין היתר במוזאון לאמנות ישראלית ברמת גן.  

סומק נחשב למשורר העברי הפופולרי ביותר בעולם ויוצר בשירתו דימויים השאובים מעולם הנעורים. הדובר השירי של סומק הוא נוסטלגי, גבר-נער של שנות החמישים והשישים והשבעים במדינה. סומק משורר הנוגע ביצירתו בקיפוח יוצאי עדות המזרח בישראל, ובשירתו הוא עומד לצד המקופחים בחברה, מכל מגזר. סומק נודע כמשורר אמצע הדרך, כאשר בשיריו הוא משלב נקודות מבט הנתפסות רדיקליות מבחינה פוליטית, ובאותה העת נשאר יקיר הממסד, דמות חיובית וחינוכית שאינה מפרה שלווה. סומק בוחר בשיריו דימויים ומטאפורות צבעוניות, תופר אותן האחת לשנייה ומקפיד שקוראיו יראו את קו התפר.

 

שיריו תורגמו ל-41 שפות ו-22 ספרים שלו יצאו במדינות רבות ובאנתולוגיות ובכתבי עת ברחבי העולם.

על שירתו פורסמו:

"אקרובט פואטי" מאת יאיר מזור, ארה"ב 2008.

"שני ילדים מבגדד" מאת ז'יל רוזייה, צרפת 2015.

ב-1997 הקליט בניו יורק את "נקמת הילד המגמגם" ובוינה את "קו העוני" - דיסקים משותפים עם המוסיקאי אליוט שארפ. ב-2001 הופיע הדיסק השלישי "קיצור תולדות הוודקה".

ב-2011 הקליט עם "פגועי מח" את "סולו תופים".

ב-2014 כתב את "נבוכדנאצר בלוז", מיני ליברית, למוזיקה של חיים פרמונט. היצירה בוצעה על ידי התזמורת הסמפונית ראשל"צ בניצוחו של רובן גזריאן.

ב-1998 הציג עם בני אפרת את "בית חרושת של הטבע", שישה מיצבים בעקבות שירים (התערוכה הוצגה בגלרית "המומחה" מטעם מוזיאון ישראל ובעקבותיה נוצר הוידאו-ארט "בית חרושת של הטבע" בבימויו של שחר בן-חור)

ב-2004 הציג את "חוואג'ה ביאליק" - 10 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של ביאליק, ב-2007 את "ריה"ל מדריד" - 12 רישומים ושיר בעקבות 9 שירים של רבי יהודה הלוי, ב-2010 את "מפית" וב-2012 את "אגם הברבורים" ב-2014 "שריטה במרפק השירה" (חמש התערוכות הוצגו במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן).

על שירתו זכה בין השאר בפרס ראש הממשלה, פרס יהודה עמיחי לשירה, פרס רמת גן , פרס בפסטיבל השירה הבינלאומי בסטרוגה, מקדוניה (2005) ובפרס הנס ברגהאוס לשירה מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי במאסטריכט, הולנד(2006).

ספרו "מחתרת החלב" בתרגומו לאנגלית זכה בפרס קליף בייקר בארה"ב.

ב-2012 הוענק לו בשגרירות פולין בתל אביב "צלב אבירי השירות המופתי" של הרפובליקה הפולנית .

ב-2013 הוענק לו עיטור אביר במסדר האמנויות והספרות של ממשלת צרפת.

הצעות לדיון לקראת המפגש:

קריאת שירים מתוך הספר "נקמת הילד המגמגם", ספרו האחרון של סומק, ובעקבותיה:

  1. מי הוא בעיניכם אותו ילד מגמגם? מה נמנע ממנו בשעה שלא יכול היה לבטא את עצמו במלים כשאר הילדים? מה הרוויח בכל זאת המשורר, בעקבות הגמגום שחווה בילדותו?
  2. נסו לחשוב על דמויות שאתם מכירים שסבלו מגמגום (ספרותיות, היסטוריות, מן החיים), כדוגמת משה רבנו; חשבו - אלו מכשולים הגמגום מציב? האם אפשר למצוא בו גם יתרונות? (למשל, עוררות של קשב בקרב המאזינים, יצירת קרבה דרך דיבור שאינו מובן מאליו, המצריך דיאלוג מסוג אחר).
  3. נסו לחשוב על סוגה שירית שיש בה יסודות המזכירות גמגום (ראפ לדוגמא), ואשר מאופיינת בחזרתיות על הברות בודדות בשיר. איזה אפקט זה יוצר בעיניכם?
  4. רוני סומק מערב את שירתו בחיים עצמם. לתפיסתו, השירה והחיים פועלים אחד בתוך השני. כיצד אתם מבינים רעיון זה? באיזה אופנים, לדעתכם, השירה פועלת ומשפיעה על החיים? האם אתם מכירים סוגי שירה או בכלל צורות אמנותיות נוספות המזכירות מפגש ישיר בין שירה, יצירה ונמעניה (למשל שירת רחוב, אמנות גרפיטי)? אפשר להציע לתלמידים לחפש אחר שירים המוטבעים על קרנות רחוב, על צדי אוטובוסים ועוד, ולהביא לכיתה שירים שאוהבים (לכתוב על נייר, לצלם), לבקש מהם לקרוא ולשתף.
  5. מצורפים שלושה משיריו של המשורר (בחלק המלצות אמן/מפיק), בהם "נקמת הילד המגמגם", שיר אהבה, ושיר ארס פואטי (העוסק בעצם מעשה הכתיבה ובשירה). ניתן להדפיס את השירים, לקרוא בהם ולקיים דיון בכיתה: מה חשתם במהלך קריאת השירים? האם קיימים אלמנטים משותפים ביניהם (בשפה, ברעיונות, בתחושות העולות מהם?) מה ניתן ללמוד על עולמו של רוני סומק מתוך השירים?

 

הצעות לעיבוד לאחר המפגש:

  1. מה לקחתם מהמפגש? מה התחדש לכם?
  2. האם הייתה לכם תפיסה מסוימת על עולם השירה לפני המפגש, ואחרת בסופו?
  3. האם המפגש עורר בכם השראה לקריאה וכתיבת שירה?
  4. רוני סומק יוצר קשר בלתי אמצעי בין קהלו ובין השירים עצמם. האם בעיניכם השירה היא סוגה אמנותית הפונה ל"קהל הרחב" כפי שסומק מציע? למה בעיניכם יש המתקשים בקריאת שירה?
זמן הקמה 00:15
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

רוני סומק - שירים

לינק לצפיה
סומק רוני
0524-747722

someck@netvision.net.il

רמת גן, הכבאים 5

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.