מעין בן הגיא וזהבה גושן וספרן "גודאי" (A)

תחום: ספרות
תת-תחום: מפגש עם סופר או משורר
משך זמן המופע: 50
סגנון:
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: זהבה גושן
קהל יעד: ז - ח
כמות קהל מקסימלית: 100
הסעה: הסעה לא כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 11/01/2017

על המפגש: במפגש ייחודי זה, מספרות גושן ובן הגיא על הדרך יוצאת הדופן בה קרם ספרן עור וגידים, ויחד הן מבקשות לפתוח צוהר לילדות והתבגרות בכפר יהודי קטן באתיופיה, דרך היכרות עם רומן הנעורים גודאי, הנושא את שם גיבורת הסיפור. המפגשים מעלים שאלות בקרב התלמידים, העוסקות בין היתר בהגירה, משפחתיות, דו שיח בין תרבויות, חבלי קליטה, התמודדות עם גזענות ועוד. השתיים מעידות כי בקרב תלמידים שהם בנים לעולים מאתיופיה, מפגשי הספרות הללו מפיחים בהם רוח גאווה וסקרנות בנוגע למורשת המפוארת של קהילתם.

על הספר: גודאי היא ילדה שמפחדת לגרש את הקופים משדה התירס של אביה, אך מספיק אמיצה כדי להיות הילדה הראשונה שתלמד בבית הספר. לשם כך הייתה מוכנה גודאי לעזוב את הכפר בו גדלה ולהיפרד מחיק משפחתה האוהבת. לא יחלוף זמן רב וגודאי תצא לדרך ארוכה ומסוכנת הרבה יותר, אל עבר עיר הפלאות ירוסלם. "גודאי" ראה אור בהוצאת אסיה, ומבוסס על קורות חייה של זהבה גושן, ונכתב בידי מעין הר הגיא. הספר, זוכה פרס שרת התרבות לשנת 2016, נבחר להשתתף במצעד הספרים מטעם משרד החינוך.

דבר היוצרות: המפגש שלנו עם תלמידים פותח צוהר לילדות ולהתבגרות בכפר יהודי קטנטן באתיופיה. הוא עוסק במשפחתיות, בקרבה לטבע, בשאיפה הלא מובנת מאליה של ילדה להשכלה, בכמיהה לציון ובמסע העלייה המסוכן לישראל. במפגש אנחנו מספרות על הדרך המיוחדת שבה נולד הספר - זהבה ספרה ומעין האזינה ועיבדה את הסיפורים לרומן "מערבי" שמצליח "לתרגם" תרבות רחוקה ל"שפה" מובנת לנוער ומבוגרים בישראל. המפגש עם גודאי מעורר ששאלות על הגירה, משפחתיות, איך יוצרים דיאלוג מפרה בין תרבויות, כיצד ישראלים ותיקים ועולים יכולים לשתף פעולה ולצור משהו חדש ומלא משמעות. במפגשים עולות גם שאלות על קשיים וחבלי קליטה והתמודדות עם אמונות קדומות וגזענות. בקרב תלמידים שהם בנים לעולים מאתיופיה המפגשים מעוררים הרבה סקרנות למורשת המפוארת של קהילתם וגאווה.

גודאי נבחר למצעד הספרים של משרד החינוך, וזכה בפרס שרת התרבות ע"ש דבורה עומר לספר הנוער הטוב ביותר לשנת 2016.

מעין וזהבה מתארחות בערוץ 2 - החל מדקה 20:20.




הסופרת מעין בן הגיא, ילידת 1970. בוגרת החוגים לתולדות האמנות, ספרות השוואתית ועבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. תיק עבודותיה הספרותי כולל סיפורים קצרים שהובאו לפרסום ורומן "ים יבשה" שראה אור בהוצאת עם עובד ב-2011, עוסקת בעבודה סוציאלית בקרב הקהילה האתיופית בבית שמש. זהבה גושן ילידת אתיופיה, עלתה לישראל ב-1984 כחלק מ"מבצע משה", מנחת הורים ובעלת תואר בחינוך. ב-2008 נפגשו השתיים לראשונה, ובאותו הזמן גושן שימשה כמתורגמנית ומגשרת תרבותית עבור הקהילה האתיופית בלשכת הרווחה בבית שמש.

על העבודה המשותפת: "גודאי" הוא תולדה של תהליך יצירה משותף, כאשר לספר שתי "אימהות"; האחת – מספרת סיפור אוטוביוגרפי והאחרת – מקשיבה, מחברת קטעי זיכרונות לכדי רצף סיפורי ויחד יצרו רומן נעורים אינטימי, סוחף ומרגש. המפגש בין גושן ובן הגיא הוליד ביניהן חברות אמיצה ובן הגיא מצאה עניין בסיפור ילדותה ועלייתה ארצה של זהבה. "בהתחלה השאלות של מעיין היו מעצבנות, ברמה של; היו בכפר שלכם נהרות? או ים? אז הפניתי אותה לעבודת שורשים שכתב הבן שלי, שתספק את הסקרנות שלה", מספרת גושן. לאחר קריאת העבודה שבה בן הגן הגיא אל גושן ואמרה "רצחתם את הסיפור". בכך התכוונה כי הייתה מרותקת בקריאתה אך נותרה עם תאוותה בידה וחשה כי הפרטים העסיסיים, המותחים, המסעירים בסיפור הביוגרפיה של גושן, נעדרים. היא ביקשה לחלץ מתוך ה"שורות התחתונות" כדבריה, סיפור עדין ורב שכבות. החברות ואחוות נשים עמוקה עומדת בבסיס "גודאי" והיא זו שהניעה את תהליך היצירה שלו.

 

 

דבר היוצרות:

הספר גודאי והמפגש עם הכותבות הוא הזדמנות לדיון בנושאים מגוונים:

  • החיים בכפר יהודי באתיופיה – איך זה לגדול בכפר שבו כולם בני משפחה, במה שחקו ילדים? האם למדו? מושגי הזמן והמרחק בעולם בו אין שעונים ומכוניות, היחסים בין אדם לטבע ועוד.
  • המורשת והתרבות המפוארות והעתיקות של קהילת ביתא ישראל – האמונה הדתית המושרשת ומנהגי הדת היחודיים לקהילה זו, הזיקה העמוקה לירוסלם, חג הסיגד ועוד.
  • מקומן של נשים וילדות בחברה מסורתית שבה גברים הם בעלי הסמכות. וכיצד בכל זאת הן מצליחות לרכוש השכלה ולהגשים את שאיפותיהן?
  • המעבר לישראל: חבלי קליטה, קשיים, הצלחות, התמודדות עם דעות קדומות וגם עם גילויים של גזענות ואפליה. המפגש נוגע גם בסוגיות אלו, שההכרה בקיומן מאפשרת לעבור לשלב של מחשבות ודרכים  להתמודד עם הקשיים, ולהתחיל לחולל שינוי ביחס של החברה כלפי העולים מאתיופיה וביחס של העולים לעצמם.
  • כיצד ישראלים ותיקים ועולים מאתיופיה יכולים להקשיב ולספר זה לזה על החיים והחוויות שלהם. כיצד שיתוף הפעולה בין ישראלים ותיקים ועולים ובין אנשים מתרבויות ומ"חיים" שונים יכול להוליד משהו חדש ומפרה. 
  • איך יוצרים ביחד? איך כותבים יחד ספר (או כל פרויקט אחר משותף) כאשר מגיעים משתי יבשות שונות ולכל אחד שפה שונה? איך השוני התרבותי הופך ליתרון, מה הן הדרכים לדיאלוג מפרה, מה הן הדרכים ליצור משהו משותף?

 

הצעות לדיון לקראת מפגש:

  1. לפני המפגש ניתן לבקש מן התלמידים לשאול בבית על סיפור עלייתם ארצה של הסבים והסבתות ולשוב לכיתה עם רשמים; איך מתוארת חווייתו של ילד/ה שעובר לארץ חדשה לגמרי ומשאיר מאחוריו את החברים, הבית, הזיכרונות, השפה?
  2. לשאול את התלמידים מה ידוע להם על עליית יהדות אתיופיה בארץ ומה ידוע להם על התרבות האתיופית. באם יש בכיתה ילד/ה אתיופי/ת, לשאול האם ירצה לשתף מתוך סיפורי משפחתו.
  3. ניתן להדפיס את קטעי הסיפור המצורפים (ראו בחלק המלצות אמן/מפיק בדף זה) ולפזרם על שולחן בראש הכיתה. לבקש מן התלמידים לבחור קטע הנוגע בהם ולהמשיך את הקטע בפסקה פרי דמיונם. אחר כך אפשר להתכנס לשיח כיתתי, בו הילדים משתפים בחוויית הקריאה והכתיבה וקוראים מיצירתם.
  4. בני הקהילה האתיופית עזבו את מולדתם לאחר רדיפות של הקהילה המוסלמית ותחושת סכנה ממשית שריחפה מעליהם. לפתוח לדיון בקרב התלמידים את נושא היקלטות יהדות אתיופיה בארץ דרך עיניהם: האם בסביבתכם הקרובה נמצאים נערים ונערות אתיופים? באילו אופנים ואם בכלל, אתם חשופים לתרבות הנוער האתיופית? מהי השפה האמהרית, איך היא נשמעת בעיניכם? האם בעיניכם האתיופים משולבים בחברה הישראלית באופן שווה?
  5. מצורף רקע כללי ביותר על עליות בני העדה האתיופית לישראל, במסגרת שני מבצעי חילוץ והצלה. ניתן לערוך סקירה היסטורית עם התלמידים, לטובת הנגשה של מסגרת הזמן המתוארת בסיפור, ולשאול אותם מה ידוע להם על העלייה האתיופית למדינת ישראל.
  6. להזמין את התלמידים לקרוא את הרומן לפני מפגש ההכנה, ולשוחח על מחשבות וחוויות מן הקריאה.
  7. שמות הדמויות והמקומות בספר מאפשרים לקוראים כניסה אל תרבות שונה, מסקרנת, חדשה, כמו גם השימוש במושגים מן השפה האתיופית המשולבים לאורך גודאי. אך במקביל לכניסה הזו, קריאה מסוג זה מחייבת את הקוראים. מה מעוררת בכם/ן קריאה כזו? האם היא מקרבת אתכם אל העלילה, או אולי דווקא מרחיקה? בנוסף, באיזו סוגה ספרותית לדעתכם נוכל לפגוש בעולם מושגים חדש המשולב בעלילה, אשר כדי להבינו יהיה עלינו לקרוא בתשומת לב יתרה? (ספרות פנטזיה.... הארי פוטר וכיו"ב)

 

הצעות לעיבוד לאחר מפגש:

  1. לפתוח דיון לגבי המפגש; מה למדתם/ן במפגש עם יוצרות הספר? מה חשבתם על סיפורה של גודאי? מה דעתכם על סיפור ילדותה בכפר באתיופיה?
  2. גושן מביאה בפני הקוראים, את סיפורה הפרטי. ניתן להציע לילדים תרגיל כתיבה אוטוביוגרפי ולבקש מהם לכתוב פסקה, המספרת את תקופת הילדות שלהם. אחר כך ניתן לשתף על פה, מי שיבחר, ומתוך כך להצביע על כך שבכל סיפור חיים ניתן למצוא עושר, מגוון וייחוד.
  3. להזמין את התלמידים לשתף בחוויית הקריאה של 'גודאי', ממי שקרא את הספר; האם אתם/ן חושבים דברים אחרים על הספר לאחר המפגש עם היוצרות? באיזה אופן שינה המפגש ואם בכלל, את תפיסתכם/ן לגבי הרומן?
  4. לנסות לתאר יחד מהי חוויה של הגירה, קשיי היקלטות והיקלטות ומציאה מחודשת של בית, לשמוע את מחשבות הילדים ולבקש ממי שירצה לשתף, בחוויות פרטיות משלו.
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

gudai_ad

לינק לצפיה

גודאי - המלצות האמן

לינק לצפיה

גודאי - קטעי קריאה

לינק לצפיה
זהבה גושן
0502472345

zahva74@gmail.com

,

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.