הכישרון לחיות (הילד עם הגב למצלמה)

תחום: קולנוע
תת-תחום: מפגש עם יוצר וסרטו
משך זמן המופע: 45
סגנון:
שם הרכב:
סיווג: מפגש עם יוצר וסרטו
שם המפיק: הר-גיל אמיר
שנת הסרט:
קהל יעד: ט - יב
כמות קהל מקסימלית: 120
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 15/10/2017

הכישרון לחיות (הילד עם הגב למצלמה)

משך הסרט: 53 דקות

משך הרצאה: 35-50 דקות

זה סיפור על אהבה ועל שנאה, סרט אנושי שמעצים את הטוב שבאדם.

עם סיום השנה של גן הילדים, הלכו כל הילדים לגינת הארמון בווירצבורג בגרמניה (1932). "ואז ניגשה אלי הגננת ואמרה: 'אתה לא! וסובבה אותי עם הפנים לקיר, כך שרק יראו את חלקו האחורי שלי, כי אני ילד יהודי ואסור לי לקלקל את התמונה'", כך סיפר שרגא. את התמונה הזו קנו הוריו של שרגא כמו כל הורי הגן. בתמונה מופיעים כל ילדי הגן מחוייכים ושרגא, היהודי עומד כשגבו למצלמה. שנים אחר-כך שרגא מתאהב באולה. שרגא, היהודי, שניצל מהנאצים אך משפחתו נספתה באושוויץ. אולה היא נוצרייה, שאביה ייצר את מיכלי הגז לאושוויץ. שרגא הוא אבי. 




ד"ר אמיר הר-גיל

במאי סרטים דוקומנטריים, זוכה פרסים בינלאומיים וישראלים. בעבר היה מורה בבית ספר יסודי, חט"ב ותיכון. לאחר מכן עבר לבימוי סרטים. סרטיו הדוקומנטריים עוסקים במגוון נושאים בחברה הישראלית, ביניהם: "החיים על פי אווה", "בוקר טוב ישראל", "בוקר טוב ישראל – 10 שנים אחרי", "בוקר טוב ישראל – 20 שנים אחרי", "ירושלים ממתינה בתור,  ""בקצה השמים",  "לכודים", "הכשרון לחיות",  "התור באיבן שדאד 2", "פה יקום קבוץ", "רצפט לאושר", "ברית של שכול", "אמא אבא ילדים קורקינט", "שותפים", ועוד.

חלק מסרטיו הוכנסו לתוכנית הלימודים של משרד החינוך ולמסגרות חינוכיות רבות אחרות, כפתיח המגרה דיון בנושאים מגוונים הקשורים לחברה הישראלית. אמיר מרצה בכיר במכללה האקדמית נתניה, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת תל אביב.

המלצות צפייה

  • עמוס שביט – " מעריב" :"הכישרון לחיות" הוא ללא ספק סיפור המושתת על חומרים מצוינים, והוא ערוך ביד מקצועית. הסרט מצליח לזגג עיניים ולהרטיבן בלחלוחית, סרט כזה יודע איך לא להרפות מהצביטה הזו שלופתת את הלב ודוקרת אותו.."
  • חיים יבין:  "סרט מאד מרגש, מאד יפה, ממש נוגע ללב, עשוי היטב. הרבה   שבחים."
  • רובי פורת שובל:  סרט מקסים! מרגש!  חשוב!
  • יורם קניוק: "סרט נפלא!… סרט מרגש של אמיר הר-גיל "הכשרון לחיות". ..סרטים כאלה יכולים להיות שמאלצים, או כועסים. סרטו של  הר-גיל הוא חתך לנפש אביו באכזריות ובאהבה, וניסיון להבין את האיש שמצא אהבת אמת בגיל כה מבוגר, דווקא בעיר הולדתו ממנה גורש, עם אישה שאינה יכולה להתנצל על מה שעשה אביה לפני שנולדה. ..הסרט מרגש ונוגע במי אנחנו ומניין אנחנו באים.
  • יהודית קציר: "מרגש, מעניין וחשוב".  
  • שמיל בן ארי: "סרט מדהים, חזק מאד, חזק מאד, הוא נותן המון כוח, אני אחשוב עליו עוד הרבה זמן, הוא נוגע בנקודה מאד משמעותית." 

מערך הרצאה – אפשרות 1 – מהזווית הקולנועית:

  1. גלגולו של התסריט התיעודי. הוא החל כתסריט לסרט שתוכנן לקראת חגיגות העשור למדינת ישראל - סיפורו של חייל ב"הגנה", במלחמת העצמאות, שנפצע קשה (100% נכות) ושפך את דמו למען מדינת ישראל. התסריט השתנה למסע של אב ובן בתחנות חייהם כסיפור של פערים בין הדורות בישראל. אך המציאות שינתה את התסריט שוב, לסיפור אהבה בין שרגא ואולה - מה שהפך להיות הסרט הסופי.
  2. הקרנת הסרט.
  3. שאלות של התלמידים ותשובות הבמאי. על פי מספר השאלות תיקבע המשך הפעילות:
  4. הסבר על השפה הקולנועית הייחודית של הסרט שבו באים לידי ביטוי בו זמנית זהויות שונות באמצעים קולנועיים שונים. חלק מהזהויות בולטות וחלקן מרומזות. וכך לדוגמה בסצנת הסיום מתגלות הזהויות: ישראלי, יהודי, גיבור מלחמה, גרמני, נכה צה"ל, מאהב, אבא באמצעים שונים כמו: השפה, המוזיקה, אתר הצילום, תכנון המיזנסצנה (בימוי הפעולה והדרך בה היא מצולמת), סגנון הצילום, התפאורה, העריכה.
  5. דוגמאות כיצד שותלים אלמנטים דיגיטאליים (שקריים) כדי להדגיש את אמינותו של הסרט התיעודי.

מערך הרצאה – אפשרות ב' 2 – מהזווית הערכית:

  1. כיצד נוצר הסרט?
  2. גילוי הסוד במשפחתי שיצא לאור רק בזמן צילומי הסרט.
  3. כיצד מדגישים את המתח שבין האהבה ובין הרצון לנקום, להתחשבן עם האויב?
  4. כיצד יוצרים בסרט הזדהות והתלבטות אצל הצופה בנוגע למה נכון, איזו דרך צודקת ונכונה?
ציוד הקרנה ברקו להקרנת הסרט, 2 רמקולים, מיקרופון עם כבל ארוך, אולם עם החשכה.
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
הר-גיל אמיר
054-5208720

amirhar-gil@yakum.co.il

, קיבוץ יקום

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.