A96210 מניה (A)

תחום: תיאטרון
תת-תחום: מופע תאטרון
משך זמן המופע: 110
סגנון: הצגת יחיד
שם הרכב:
סיווג:
שם המפיק: שי סמואל קדימי/מניה
קהל יעד: י - יב
כמות קהל מקסימלית: 350
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 06/02/2018

אודות העדות

מניה הורוביץ, ילידת קרקוב, פולין. ניצולת מחנה הריכוז אושויץ-בירקנאו; 1944/45, אלמנה, אם לשני ילדים, תושבת תל אביב. את שקרה באמת בבלוק 10, במרפאה של "הרופא מאושוויץ" דוקטור יוזף מנגלה, שמרה במשך שנים בקשר של שתיקה. כשמניה מנסה לספר את הסוד לראשונה, מגדל הקלפים שבנתה במשך 70 שנה קורס ומטלטל את ההווה, כשתחושות רדיפה מהעבר מלווים אותה עת היא מנסה להסביר מעשים שאין להם תשובות. בקרב האחרון על חייה היא מחליטה לספר לראשונה "גם אם לא תבינו, לכל הפחות שתדעו".

*ההצגה יכולה להינתן בעברית, אנגלית וספרדית*

מידע נוסף באתר של מניה - https://www.mania96210.com





מידע נוסף באתר של מניה - https://www.mania96210.com

 

נושאים מומלצים לשיח:

* מצב ניצולי השואה בישראל

* אופן שימור הזכרון לדורות הבאים

* תפיסת הזכרון הקולקטיבית

* ניסויים רפואים במחנות

* קריאת הספר ״רוח חיים״ - רות אליעז

 

הכנת צפייה בעדות

כל חברה מטפלת בעברה ולשה אותו לישה חדשה, היוצרת המשכיות בין עבר להווה החיונית ליצירת זהות. בדרך זו היא מעצבת לעצמה את מה שמכונה "זיכרון קולקטיבי", המציג פנייה לעבר השונה במהותה מהאופן שבו ההיסטוריה מבקשת לתעדו. בעוד שההיסטוריה נשענת על עובדות שבדרך כלל אינן משתנות ומנסה דרכן להבין את שקרה, הרי ש"הזיכרון הקולקטיבי" עוסק בסמלים, כמו גיבורים, ונותן משמעות לאירועי העבר בהתאם לצרכיה של החברה בתקופה מסוימת. הדגשים הם שמשתנים ועמם האופן שבו החברה מתבוננת בעברה.

בנושא השואה אובחנו שלושה שלבים שונים בהתפתחות והשתנות "הזיכרון הקולקטיבי" הישראלי:

השלב הראשון. בשנותיה הראשונות של המדינה הובלט מקומם של לוחמי מרד הגטאות והפרטיזנים ב"זיכרון הקולקטיבי". אלה היוו דמויות מופת רצויות של גיבורים שלא הלכו כצאן לטבח, שנלחמו והגנו על כבודם, גיבורים שניתן להזדהות עמם בזמנים בהם גאווה יהודית חדשה התעוררה לנוכח חידוש הריבונות היהודית, גיבורים שיצרו קשר עם העבר שהלם את רוח האתוס התקופתי של קוממיות ועצמאות.

השלב השני. משפט אייכמן, שהחל בשנת 1961, היה בבחינת חוויה לאומית מטלטלת, ששינתה את יחסה של החברה הישראלית לשואה. מדינה שלמה נחשפה לזוועות השואה, והניצולים המעידים במשפט היו בבחינת אמצעי לתיאור כיצד אנשים נרצחו, נטבחו והומתו, כאשר המתים הם הגיבורים האמתיים. משנים אלה ואילך, מכונת ההשמדה הנאצית והמתים הם שמתבלטים ב-"זיכרון הקולקטיבי" של השואה. בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור מחריף זיכרון השואה עם התעוררות תחושה של איום קיומי חוזר, בתקופה בה כל מצב של בעיות ביטחוניות חמורות מקושר מיד אל השואה.

השלב השלישי. משנות השמונים ועד היום הניצולים הם גיבורי השואה, וסיפוריהם הם שמתבלטים ב"זיכרון הקולקטיבי". השינוי התחיל עם הקרנת סדרת הטלוויזיה "שואה" של קלוד לנצמן באמצע שנות השמונים, שלאחריה התעורר הרצון לדבר על הניצולים ועם הניצולים על מה שהיה. על הניצולים שכונו בשלב הראשון "שארית הפליטה", כינוי של ציבור חסר פנים, ולאחר מכן "ניצולים", כינוי המבליע פסיביות, מדברים היום כעל שרידים, כלומר כאלה שעשו מעשים כדי לשרוד, גילו יוזמה, תושייה, וכוח סבל.        

[תמצית ראיון עם ד"ר עידית גיל שכותרתו: הייצוג המשתנה של השואה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי, המופיע, בכתב העת 'עדכן', גיליון 47 (ינואר, 2008).]

 

נתונים אודות ניצולי שואה בישראל

- מספר האנשים שנחשפו למשטר הנאצי, שחיו בסוף שנת 2016 בישראל, עומד על כ-186.5 אלף.

- 57.5 אלף ניצולי שואה שהו בגטו, מקום מסתור, מחנה עבודה, מחנה השמדה/מחנה ריכוז.

- 28.1 אלף הם פליטים שנאלצו לעזוב את המקום מגוריהם בשל המשטר הנאצי.

- אוכלוסיית ניצולי השואה היא מבוגרת, ולכן מספרה הולך ומתמעט. בהתאם לתחזיות, 76% מאלו שחיו בסוף שנת 2016, צפויים לשרוד עד שנת 2020. בשנת 2035 צפויים להישאר בחיים כ-14% מאלה שחיו בסוף שנת 2016.

- מכלל ניצולי השואה כ-59% נשים, וכ-41% גברים. חלקן היחסי של הנשים גדל עם העלייה בגיל.

 

שאלות למחשבה ולדיון

- האם אתם מכירים ניצולי שואה, מקרב משפחתכם או מחוצה לה? האם יצא לכם להקשיב לסיפור עדות?

- מה מייחד סיפור עדות מפי ניצולי שואה? במה הוא שונה מספרי הלימוד למשל?

- בהתייחס לנתונים הנוגעים לניצולי השואה בארץ, מהו לדעתכם היחס שעלינו לנקוט כלפי ניצולי השואה כחברה וכעם?

- התפתחות הזיכרון הקולקטיבי בישראל בנויה כאמור משלושה שלבים. לאור הנתונים המצביעים על הצטמצמותם הגוברת של מספר ניצולי השואה החיים בישראל, מהו לדעתכם צריך להיות השלב הרביעי, העתידי, באופי הזיכרון הקולקטיבי הנהוג בארץ?

 

ניתן לצפות בכתבה הבאה, "החיים מתוך המוות. הנשים ההרות שנאלצו להחליט על גורל ילדיהן", מתוך חדשות השבת כאן 11:

https://www.youtube.com/watch?v=Oe1cpmavWiY&t=375s

סוג במה חצי מקצועית
רוחב 4
עומק 3
גובה 50
מספר אומנים 1
מספר אנשי צוות 1
זמן הקמה שעתיים
שפת המופע עברית / אנגלית / ספרדית
ציוד הקרנה מקרן + מחשב או dvd
החשכה כן
סאונד כן
תאורה כן
מסך כן
חדר הלבשה כן
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
שי סמואל קדימי/מניה
0544694848

shaykadimi@gmail.com

,

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.