הקפות 2014

תחום: קולנוע
תת-תחום: מפגש עם יוצר וסרטו
משך זמן המופע: 30
סגנון: עלילתי
שם הרכב:
סיווג: מפגש עם יוצר וסרטו
שם המפיק: סרטי יונייטד קינג הפצה 1990
שנת הסרט:
קהל יעד: ה - יב
כמות קהל מקסימלית: 120
הסעה: הסעה לא כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 21/05/2017

 

כשאהרון ניניו בן השלוש עשרה, בן יחיד להורים שלא מצליחים להביא ילד נוסף לעולם, זוכה בכבוד הגדול של נשיאת ספר התורה הגדול ברחבי השכונה בשמחת תורה, הוא מרגיש שהינה סוף סוף חייו עומדים להשתנות לטובה.

אבל בחירתו של אהרון מעירה מתח של שנים בין הוריו, והרגע המשמח הופך למאבק מסכן חיים של ילד שיעשה הכל כדי לגרום להוריו להפסיק להשתמש בו כשליח.




לי גילת. בוגרת מגמת התסריטאות של בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה, בימים אלה מועמד סרטה הקצר "יום רגיל" לפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפרס אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה. הסרט זכה בפרס הסרט העצמאי הטוב ביותר בפסטיבל הסטודנטים של תל אביב 2018. ובציון לשבח על משחק בפסטיבל הסרטים הקצרים של ספרד. בימים אלה יצא הסרט לסיבוב פסטיבלים בעולם. סרטה הראשון באורך מלא "הקפות" יצא לאקרנים בשנת 2014 וזכה לביקורות מצוינות, סרטה הקצר "שלום" (2011) הקרין בפסיטבלים רבים בעולם כמו גם בטרילוגיה נשית ישראלית "WOMAN IN SHORT" שלוש נשים,שלושה סרטים קצרים. הסרט "שלום" זכה גם בציון לשבח בפסיטבל חיפה 2011 ופרס בפסטיבל "גראנדוף ורשה 2011)

לי היא תסריטאית בטלוויזיה הישראלית, כתבה לסדרות טלוויזיה רבות (בנות הזהב הגרסא הישראלית, חיים אחרים, כבודו (זוכה פרס ראשון בפסטיבל סיריאס מאניה, פאריז), המדרשה (mossad 101) שנמכרה לשידור בנטפליקס ועוד רבות אחרות ועורכת תסריט לקולנוע ולטלוויזיה, בין עבודותה המרכזיות כעורכת תסריט "הערת שוליים" של הבמאי יוסף סידר (פרס התסריט בפסטיבל קאן 2011) וה"מילים הטובות" של הבמאי שמי זרחין.

לי היא מרצה לתסריטאות בבית הספר סם שפיגל בירושלים וממקימות פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל. 



"גדלתי בשכונה קטנה ונידחת בפאתי תל אביב, שכונה המוגדרת "שכונת עוני" ותושביה חיו במה שעובדות סוציאליות מכנות: "שולי החברה". בשל חוסר עניין מוחלט של המדינה כלפי השכונה ואנשיה, היא הצליחה להחזיק ביופי הצועני שלה ללא מפריע והאנשים שחיו בתוכה קיימו חיים נפרדים לחלוטין, עשירים בתוכן ומלאי מסתורין ויופי - עולם ומלואו המתקיים לצד חשדנות וניכור כלפי העולם החיצוני, שפנייה אליו היא כמו הפרה של הסדר. שיבוש. הסרט מספר סיפור מזרחי, מסורתי, אך כזה שלא פועל אל מול "ישראל הראשונה" הלגיטימית, אלא באופן נפרד לחלוטין ממנה. לאנשים של "הקפות", אין דבר וחצי דבר עם המדינה, כיבודיה ומוסדותיה, הם  מתקיימים לצידה ועם מעט מאד קשר אליה ובלי שום רצון או ניסיון להשתייך אליה.

 

הקפות משתמש בטקס של שמחת תורה ובריטואלים דתיים נוספים כדי להאיר דווקא את האישי והאנושי ביותר. בעזרת הסיפור המיתי, "הגדול", מבקש הסרט להתבונן לעומק האהבה והתיקון שהיא מאפשרת. הוא מבקש לספר בתוך המציאות הישראלית סיפור יהודי מאד שאינו מתקיים בתוך קהילה דתית. החברה הישראלית המקוטבת דורשת בדרך כלל הצהרה חד משמעית. אבחנה מוחלטת בין הדתי והחילוני. "הקפות" כופר בהיפרדות הזאת ומבקש לספר סיפור יהודי מסורתי, כזה שמעשן בשבת אבל נושא איתו זיכרון ואשמה יהודיים מאד. כזה שמכיר בזהות היהודית כמשמעותית ומרכזית, למרות שלא בהכרח במובן הדתי שלה. כזה שלא מדיר מתוכו נשים ולא מקדש הפרדה, להפך, יהדות שחיה בתוך הקהילה שבתוכה היא מתקיימת.

שנת בר / בת  המצווה ומשמעותה. המעבר מילדות לנעורים, הקשיים המשברים והאתגרים העומדים בפני ילדים וילדות בשנת בר / בת המצווה. משמעות בר או בת המצווה בחייהם של נערים ונערות. 

 

משבר ביחסים בין ההורים והשפעותיו על הילד/ה. מה קורה בבית שיש בו משבר בין ההורים? איך אפשר להקל על משבר כזה. מה יכלו לעשות הוריו של אהרון, גיבור הסיפור, כדי להקל עליו. מה בחר הוא לעשות בתוך המשבר הזה? איך אתם הייתם פועלים במקומו? 

 

הצלחה וכישלון - איך מתמודדים עם כישלון? (אהרון, גיבור הסרט, נכשל במשימה שנתן לו הרב) איך הופכים כישלון לשיעור בעל משמעות ולהזדמנות לגדול?

 

מקומה של מורשת ישראל ומסורת ישראל בחיי הקהילה. איפה המסורת הזאת תורמת לקהילה שבתוכה מתקיים הסיפור?

 

אנשי השכונה מתגייסים להציל את אהרון, דיון על כוחה של קהילה לעזור לאדם, חשיבותה של קהילה תומכת. 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
סרטי יונייטד קינג הפצה 1990
0507114707 לאה

leah@israelfilmacademy.co.il

רמת השרון, סינמה סיטי-צומת גלילות

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.