גיא עד- דן קרוב-רחוק

תחום: ספרות
תת-תחום: מפגש עם סופר או משורר
משך זמן המופע: 50
סגנון: פרוזה
שם הרכב:
סיווג: מפגש ספרות
שם המפיק: עד גיא
קהל יעד: ה - ז
כמות קהל מקסימלית: 80
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 15/07/2018

לקראת מפגשי סופרת מומלץ מאוד לתת לילדים לקרוא את הספרים. זה תמיד מפרה מאוד את המפגש. עם זאת, המפגש בנוי כך שקריאת הספרים מראש איננה תנאי, הספרים נקראים באופן נפרד ואין צורך לקרוא את שניהם. "זהות בדויה או מתי אנחנו צריכים להסתתר?"

דן הוא ילד בן 13, שחי בבאר שבע עם אבא שלו ועם החתולה שלו, ג'וני. אחרי קיץ סוחף בתל אביב, שם התאהב באביגיל, הוא בטוח שהחזרה ללימודים במדבר הבאר-שבעי תהיה משמימה. במסע אופניים לתל שבע, ישוב בדואי ותיק, הוא מגלה על אבא שלו ועל אמיר מהכיתה דברים שאפילו תל אביב היתה מסמיקה מהם.

 דן הוא גיבור הספר "דן קרוב-רחוק" והוא מספר את סיפור ילדותי בבאר שבע, בירת הנגב. העיר שלי קלטה תמיד עולים חדשים והיתה פתוחה למגוון תרבויות וסוגים של אנשים. כך גדלתי, כשסביבי ריחות שונים, אוכל נפלא שאני לא מכירה, מנהגים זרים. אבא שלי היה עיתונאי והסתובבתי אתו המון בנגב. זה העשיר את עולמי והכרתי את נוף ילדותי דרך ילדים והורים שהגיעו מערבות רוסיה, מדרום אמריקה, מהרי האטלס ומהפזורה הבדואית.

רציתי להעביר לקוראות ולקוראים שלי את החוויה הזאת, של שיתוף תרבותי.

ספר שעלילתו מתרחשת בבאר שבע הוא מעט יוצא דופן, מכיוון שאנחנו עדים לתקופה בה מאירים את המואר - המרכז מואר, שוליו פחות. אנחנו בעידן הפס הרחב על כל המשתמע מכך – חזרתיות אובססיבית על המוכר והידוע, על הנגיש והאחיד, ובהקשר הישראלי, מרכז הארץ. 

אבל המיקום הדרומי חשוב לי. רציתי להעביר לקוראות ולקוראות שלי את החוויה הזאת, של שיתוף תרבותי.

נורא משעמם לחיות בסביבה שבה כולם דומים לך!

 

המפגש יתחלק לכמה חלקים:

 

חלק ראשון - סיפור כמנגנון הסתרה 

בספר 'דן קרוב רחוק', המיועד לבני 10-13, דן מגלה את זהותו הבדויה של חברו החדש לכיתה. מתי צריך אדם להתחבא מאחורי זהות מושאלת? יש על כך תשובות מהזווית שלי ככותבת צללים וגם מהזווית של  דן קרוב רחוק, שמתנהל בתוך מרקם ישראלי עדין ובעייתי.

נתחיל בהיכרות אתי, חיי בבאר שבע, חיי כסופרת היום. על מה אני כותבת, כיצד אני מתיישבת לכתוב, מהי כתיבה ומהו תהליך הכתיבה? אני מתארת את הצורך לכתוב כפצע נובע שרק הכתיבה יכולה לצלק אותו מחדש, עד העונג הבא...כתיבה כצורך, כתהליך ריפויי.

נדבר על יצירת דמויות ועל האופן שבו אני מסווה אותן מהחיים האמיתיים, מאנשים שאני מכירה, כך שאוכל לכתוב בבטחה ולהביע אותן מאחורי המסך שנדרש לי ככותבת.

נדון בדמויות המובילות סדרה – איך ממשיכה דמות להתפתח, מה חשוב להתמיד אתו בסדרה, ממה צריך להיזהר, ומה ההבדל בין דמות חדשה לדמות ותיקה.

נקרא חלקים מ"דן קרוב רחוק" ונשמע על האופן בו נכתבו, כיצד הושאלו עלילות מהעולם האמיתי ומה התהליך הספרותי שעברו כדי לשבת בתוך ספר.

על סיפור כווידוי - כיצד משתמש הסופר בקורא כמו בכומר בתא וידוי. הסופר לא רואה את פני הקורא, הוא מדבר מתוך דמות, כלומר תחפושת, כלומר אנונימי משהו.

בסוף החלק הראשון יינתן זמן לשאלות לגבי תהליכי הכתיבה ובניית הדמויות.

 

חלק שני – זהות מוצללת

 נדבר על בדיה ושקר כאמצעי הגנה והתגוננות, נשאל האם אלה אמצעים יעילים לנפשו של ילד מתבגר, של אדם.

אשתף את הילדים בניסיוני ככותבת צללים וביחד נדבר על היתרונות והחסרונות בעמדה כזאת בעולם.

מה קורה כשמתגלה זהות בדויה? מה קורה כשאנחנו מגלים דברים מאיימים על אנשים שאנחנו אוהבים? האם זה משנה משהו בעמדה שלנו כלפיהם?

הנושאים "החמים" להסתרה – לא מגלים להורים על קשר עם חבר מסוים, הסתרת פשע, פעילות אסורים, הסתרת עזרה לילד מוחרם, הסתרת מוצא, מצב בבית. הסודות יכולים להיות בין ילד להוריו, בין ילד לחברו.

ממה פוחדים?

בספר דן קרוב רחוק זה קורה פעמיים- פעם אחת דן מגלה שלאבא שלו יש חברה חדשה ופעם אחת דן מגלה שלילד בכיתה יש זהות אחרת.

איך אנחנו מגיבים להפתעות – האם זה משמח, מטריד? לעתים טוב לדעת מראש, לעתים לא.

 

חלק שלישי - דיון

מה פירוש להיות שונה? מה פירוש להיות דומה? במה שזה כרוך? מה הדרך להתמודד עם  אי נחת ממי שאנחנו.

מה הדרך להתמודד עם חלקים לא אהובים באופיים של אנשים קרובים לנו?

האם ניתן לחיות עם השונה בלי ערכיות ושיפוט?

 

ראיון שהתקיים עם גיא-עד ב"הפנקס" - כתב עת מקוון לספרות ילדים ונוער:

http://ha-pinkas.co.il/הלא-צפוי-המפתיע-הוא-המקום-שבו-אנחנו-פו/

 

 

 




יצירה ספרותית מהווה מקלט, לקוראים ולכותבים כאחד.

על היוצרת:

גיא עד היא ילידת באר שבע. היא סופרת וכלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. עד היום חיברה שלושה רומנים למבוגרים, שאחד מהם, הבארשבעים, היה מועמד לפרס ספיר.

בסדרת הנוער "דן" פרסמה עד את דן שחור־לבן ודן קרוב־רחוק.

עד היא בוגרת הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר שני בטיפול ביצירה, ובהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות.

היא מתפרנסת מעריכה ומכתיבת צללים.

גיא עד הוא שמה האמיתי!

 

על היצירה:

סדרת "דן" מתארת נער צעיר, עדיין לא בן 13, שנאלץ לגלות במעגל חייו הקרוב ביותר שקרים והסתרות להם לא ציפה - ב"דן שחור לבן" מדובר בשקר גדול על הוריו וב"דן קרוב רחוק" מדובר בחבר מהכיתה, הילד שיושב לידו, שמסתיר את זהותו.

 

 

 

 

1. לשמוע מהתלמידים למה ציפו לפני המפגש ומה קיבלו כשיצאו ממנו. מה הרגישו, האם גילו דברים חדשים, האם הופתעו לשמוע עובדות מסוימות לגבי כתיבה ויצירה?

2. להזמין את הילדים לדון בשאלה מהי יצירה ספרותית סדרתית והאם יש לה חשיבות או ערך בעיניהם יותר מקריאה של ספר בודד?

3. לגבי הספרים - מה חשבו על הגיבורים, האנטי- גיבורים, על המבוגרים בסיפור? האם זה גרם להם להרהר בחייהם הפרטיים?

4. מהי אמירת אמת? מה הקשיים שהיא מעלה ומה היתרונות שלה? האם היא ראויה בכל מחיר?

 

המלצה להפעלה (מתאים מאוד בעבודה עם כיתה אחת, לפעילות של שעה וחצי):

חלוקה לזוגות - כל תלמיד כותב מונולוג צללים על מישהו שמסתיר משהו חשוב בחייו, או אפילו את זהותו. בהסתרה הסיבה לה, החיים בשקר. נדון בתחושה שעולה כשמסתתרים מול זהות אחרת. מה קורה לתחושות כמו בטחון עצמי, העזה, אחריות?

הקראת מונולוגים.

 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
עד גיא

gaiad.tlv@gmail.com

,

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.