פיטר פן

תחום: מחול
תת-תחום: מופע מחול
משך זמן המופע: 60
סגנון: בלט קלסי
שם הרכב:
סיווג: מופע מחול
שם המפיק: הבלט הישראלי
קהל יעד: גן - ג
כמות קהל מקסימלית: 500
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 03/10/2017

מופע הבלט "פיטר פן"

מופע הבלט בנוי על פי עלילת הסיפור "פיטר פן" ודמויותיו: ונדי, טינקרבל, קפטן הוק ועוד. הסיפור מומחש על ידי ריקוד, תיאטרון פיזי, תלבושות ומוסיקה. בעולם בו המילים נוכחות בכל רגע מחיינו, הבלט מאפשר לחוות סיפור, רגשות, תנועה וצלילים ללא המילים. על הבמה רקדנים המייצגים את הדמויות האנושיות מהסיפור וגם את הדמויות האחרות, כמו הצל והעננים עליהם עפים ונדי ופיטר פן. סגנון הבלט הקלאסי בתנועותיו העדינות והריקוד על נעלי האצבע (פוינט), יוצר קסם המתאים לסיפור עלילה זו. הדמויות מאופיינות בין השאר על ידי הקשר בין התנועה והמוסיקה. למשל, תנועותיה של טינקרבל מהירות וזריזות, כמו גם המוסיקה המלווה את ריקודה. קטעי המוסיקה שנבחרו ליצירה הם קטעי מופת מרפרטואר המוסיקה הקלאסית, כך הצופים גם נחשפים למוסיקה משובחת.



כוריאוגרפיה: ולדימיר דורוחין

ביצוע: הבלט הישראלי

מוסיקה: צ'ייקובסקי, גריג, חצ'טוריאן, מוסורסקי ועוד 

על פי הספר מאת ג'יימס ברי

משך המופע: כשעה

הכנת צפייה למופע הבלט "פיטר פן"

הכנת התלמידים ליציאה למופע ושאלות מקדימות

מורה יקר/ה - בפתיחת ההכנה, מספר ימים בטרם היציאה למופע, חשוב ליידע את התלמידים בפרטים בסיסיים לקראת הצפייה: באיזה מן מופע עתידים התלמידים לצפות, מתי הוא עתיד להתקיים והיכן המקום שאליו יגיעו לצפייה.

ניתן לשאול מספר שאלות מקדימות:

  • האם אתם מכירים את הסיפור של פיטר פן? מה ידוע לכם עליו?
  • מהן ציפיותיכם ממופע הבלט? האם הייתם מצפים למשהו אחר לו היה מדובר בהצגת תיאטרון?
  • אלו סגנונות מחול מוכרים לכם? (במידה ומכירים את הבלט – מה ידוע לכם על מה שמייחד אותו?)
  • איך מכנים את מי שמבצע את היצירה במחול? איך נקרא מי שיוצר את היצירה ואחראי על ביצועה?

 

העלילה והדמויות בסיפור המקורי

הספר "פיטר פן", שיצא לאור לראשונה בגרסתו המפורסמת בשנת 1911, מספר את סיפורם של חבורת ילדים – ונדי ואחיה הקטנים ג'ון ומייקל, המתגוררים בלונדון בתקופה האדוארדית (התקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה), ונלקחים מעירם הארצית והאפרורית אל "ארץ לעולם-לא" הצבעונית והפנטסטית, שבה הכל יכול לקרות. זוהי ארץ של שבטי אינדיאנים פרטיים, פיראטים ופיות זעירות, ובה נמצאים גם הילדים האבודים ובראשם פיטר פן – ילד נצחי המסרב לגדול והנמנע מלהיחשף לכיעור, לרשע ולארציות המאפיינת בעיניו את עולם המבוגרים.

פיטר פן נחוש בדעתו להמשיך לחיות חיי נצח בעולם של הרפתקאות אינסופיות של מאבק בפיראטים, ובראשם – קפטן הוק המרושע בעל יד הקרס, אחד הנבלים המפורסמים והבולטים של ספרות הילדים. זהו מאבק שאין לו סיום, שכן פיטר פן שוכח באופן מתמיד את מה שאירע לו בעבר, ובהתאם לאופיו הילדי הוא מתייחס לכל יום כאל מציאות חדשה שבה הכל מתחיל מההתחלה בכל פעם מחדש.

 

מופע הבלט "פיטר פן"

מופע הבלט בנוי על פי עלילת הסיפור "פיטר פן" ודמויותיו: ונדי, טינקרבל, קפטן הוק ועוד. הסיפור מומחש על ידי ריקוד, תיאטרון פיזי, תלבושות ומוסיקה. בעולם בו המילים נוכחות בכל רגע מחיינו, הבלט מאפשר לחוות סיפור, רגשות, תנועה וצלילים ללא המילים. על הבמה רקדנים המייצגים את הדמויות האנושיות מהסיפור וגם את הדמויות האחרות, כמו הצל והעננים עליהם עפים ונדי ופיטר פן. סגנון הבלט הקלאסי בתנועותיו העדינות והריקוד על נעלי האצבע (פוינט), יוצר קסם המתאים לסיפור עלילה זו. הדמויות מאופיינות בין השאר על ידי הקשר בין התנועה והמוסיקה. למשל, תנועותיה של טינקרבל מהירות וזריזות, כמו גם המוסיקה המלווה את ריקודה. קטעי המוסיקה שנבחרו ליצירה הם קטעי מופת מרפרטואר המוסיקה הקלאסית, כך הצופים גם נחשפים למוסיקה משובחת.

 

הסוגה (הז'אנר) של הבלט הקלאסי

שורשי סגנון מחול זה הם מתקופת הרנסאנס והברוק (המאה ה-16 ו-17), ולצורה המוכרת לנו כיום הוא התפתח הוא בתקופה הרומנטית (המאה ה-19). היצירה המזוהה ביותר עם סגנון זה היא "אגם הברבורים" שנוצרה לפני 120 שנה ונחשבת לפופולרית גם בימינו. הבלט משמר את ערכי המסורת האצילית - את היופי והטוהר, הסדר והסימטריה, הנשגבות והווירטואוזיות.

 

לבלטים יש כללים ברורים:

- קיים סיפור מסגרת שהוא בדרך כלל אגדה, הדמויות הן נסיכים ונסיכות. הסיפור מועבר דרך שפת הגוף, התנועה ומשחק ללא מילים.

- התנועה קלילה, מרחפת והשאיפה להתרוממות הגוף מעל הקרקע. זאת רואים בהחזקת הגוף הזקופה, בריקוד המרחף על נעלי אצבע (פוינט) ובקפיצות. התנועות בסוגה זו הן קבועות ומאופיינות באצילות, אלגנטיות והדגשת הגפיים (זרועות ורגליים). רוב הריקוד מתרחש בעמידה ומתבצעת הפגנת יכולת פיזית מרשימה וירטואוזית (למשל, סיבובים מרובים) ושימוש במימיקה לקידום העלילה. על הבמה רואים קלילות וריחוף שנובעים משעות אימונים ארוכות. תפקידי הגבר והאשה שונים: הנשים מרחפות ותנועותיהן עדינות, לגברים הרמות וקפיצות גבוהות.                                                                                       

- המוסיקה היא בדרך כלל של תזמורת גדולה הכוללת כלים כמו כינורות, נבל וכדומה. יש התאמה מדויקת בין התנועות והמוסיקה.

- התלבושות והתפאורה מותאמות לסיפור. בסוגה זו לנשים חצאיות טוטו עומדות ונעלי אצבע (פוינט) ולגברים מכנסיים צמודים, זאת למטרת הפגנת היכולת הפיזית המרשימה.                                                                                                      

 

מומלץ להקרין את הסרטונים הבאים כהכנה נוספת לצפייה:

סרטון של קטע מהיצירה "אגם הברבורים":

https://www.youtube.com/watch?v=5ZwHORW-Sm8

סרטון של האימון הגופני של טכניקת הפוינט:

https://www.youtube.com/watch?v=J9iXXoigZs8

סרטון על הרקדן הגבר:

https://www.youtube.com/watch?v=5ZwHORW-Sm8

 

העמקה נוספת: התפתחות טכניקת הפוינט ונעלי הפוינט בתקופה הרומנטית

הבלטים בתקופה הרומנטית העמידו את האישה במרכז, ויצרו אותה כדמות רוחנית, לא-מושגת, מושא אהבה שאינו ממומש. על מנת להדגיש את היות האישה דמות לא-ארצית, פותחה טכניקת נעלי הפוינט, שיצרה אשליית ריחוף. התלבושת אף היא עברה שינוי קיצוני - מלבוש כבד, כהה ומגביל תנועה לבגדים מבד טול קליל וגמיש. השינוי בלבוש ובנעליים הביא לפיתוח הווירטואוזיות. במהירות השתנה מעמד הרקדנית לכוכבת, שעומדת במרכז הבלט.

לשם יצירת דימויה, שאפו הכוריאוגרפים להראות את האישה מרחפת בפועל מעל לרצפת הבמה, כך שלא ניתן יהיה לחשוד בה שהיא נעה במרחב כאחד האדם. לצורך כך פיתחו, תחילה, אמצעי הרמה שונים, ביניהם מנופים וכבלים, אך התאונות היו רבות מדי. הרקדניות והכוריאוגרפים חיפשו פתרון שלא יעשה שימוש באמצעי עזר מחוץ לגוף הרקדן. נעלי הפוינט הציעו פתרון אידיאלי, מכיוון שאפשרו לרקדנית לנוע כשהיא מקיימת קשר פיזי קטן עם קרקע, וליצור אשליה של ריחוף. בהדרגה הוקשח חרטום הנעל, כך שניתן היה לשהות עליו זמן רב יותר, ורמת קושי התרגילים עלתה. שכלול נעל הבלט והפיכתה לנעל פוינט קידם את הטכניקה של הנשים והביא לצעדים חדשים ומשוכללים, שכונו "על קצה החוד" ("sur les pointes") וכן לשיפור יכולת הסיבוב ושיווי המשקל.

 

נספח מושגים למורה ולתלמיד

כוריאוגרף - היוצר שאחראי על כל מרכיבי יצירת המחול.

משפט תנועתי - סידרה קצרה של תנועות.

שפה תנועתית - חיבור של המשפטים התנועתיים, ה"מילון" התנועתי הייחודי של היצירה, טכניקת המחול הספציפית שמשתמשים בה והסגנון (קלאסי, מודרני, אחר).

סוגי מחול מרכזיים - הינם הבלט הקלאסי והמחול המודרני. סגנונות בולטים אחרים הינם: מחול עכשווי, תיאטרון מחול, ריקודי רחוב, פלמנקו ועוד.         

הבלט הקלאסי - התחיל להתפתח במאה 17 בצרפת, בחצרו של המלך לואי ה-14. הבלט של אותה תקופה היה ריקוד חצר של מלכים ואצילים המאפיין בתנועה השואפת לשמיים. במאה ה-19, בתקופה הרומנטית, התפתח הבלט לצורה המוכרת לנו היום: מופע באורך של שעתיים מחולק למערכות, על פי סיפור אגדה. השפה התנועתית היא מתוך מילון התנועות הקלאסי, הריקוד על נעלי פוינט ויש שילוב בין אצילות והפגנת יכולות וירטואוזיות. הדוגמה המובהקת לבלט היא היצירה "אגם הברבורים", הכוריאוגרפיה של מריוס פטיפה והמוסיקה של צ'יקובסקי.   

המחול המודרני - התפתח בתחילת המאה ה-20 כתגובה לבלט הקלאסי השמרני. בתקופה זו, שאיפתם של האמנים היא להביע עצמם בתנועה טבעית יותר, מלאת הבעה ומגוון רחב של רגשות. מחול זה התפתח במקביל ב-3 זרמים עיקריים המכונים הזרם המודרני, הזרם האקספרסיוניסטי והזרם הנאו קלאסי. האישים החשובים שהשפיעו על התפתחות הסוגה המודרנית הם: איזדורה דנקן, מרתה גרהם, פינה באוש ועוד.  

הרעיון המרכזי - המוביל את הכוריאוגרף. יכול להיות סיפור, רגש, תוכן ומסר או רעיון מופשט.   

מרחב - חלל הבמה בו נעים הרקדנים והשימוש שהם עושים בו. מעניין לשים לב האם הרקדנים נעים במקום אחד, מתקדמים בחלל במסלולים, יוצרים מבנים (שורות, טור) משתמשים ברמות גובה שונות (גבוה - עמידה וקפיצה, בינוני -כיפוף רגלים, נמוך רצפה).     

הרקדנים - בלתי אפשרי להפריד בין הרקדן והריקוד. הם היצירה וכלי הביטוי בו זמנית בניגוד לאמנויות אחרות. הם שמאפשרים לכוריאוגרף להביע את עצמו ולעיתים גם משתתפים בתהליך יצירת המחול. מעניין לשים לב ליכולות הטכניות ורמת המיומנות הגופנית של הרקדן ולנוכחותו. מה ההכשרה שלהם (קלאסי, מודרני, אחר)? לאיכויות התנועתיות, לשרירים, הזיעה וכו'. יש לשים לב למספר הרקדנים, החלוקה המגדרית (כמה בנים וכמה בנות?).

הלווי המוסיקלי - של המחול יכול להיות קטע מוסיקה קיים או מוסיקה המולחנת במיוחד למחול. התנועות יכולות להיות מותאמות למוסיקה בדיוק רב, בצורה חלקית או להיות מנוגדות למוסיקה (תנועה איטית בלווי מוסיקה מהירה) המוסיקה תורמת ליצירת המכלול האמנותי השלם.

התלבושות והתפאורה - גם הם משלימים את החוויה האמנותית. הכוריאוגרף מחליט על צבע ועיצוב התלבושת, מה תהיה התפאורה או האם בכלל תהיה, צורת הבמה והישיבה של הקהל ועוד. כל החלטה כזאת היא מכוונת ויוצרת משמעות. 

 

לאחר הצפייה – שאלות כלליות למחשבה ולדיון

  • מאיזה קטע במופע נהניתם במיוחד? תוכלו לנמק למה?
  • מהם הנושאים שבהם עוסק הסיפור שמסופר במהלך המופע?
  • כיצד תרמה בעיניכם המוסיקה למופע?
  • מדוע נבחרו לדעתכם התלבושות למופע?
סוג במה מקצועית
רוחב 10
עומק 9
מספר אנשי צוות 6
מספר פזות 3
זמן הקמה 08:00
ציוד הקרנה לפחות 17 צוגים 5 מתוכם חשמליים
החשכה כן
חדר הלבשה כן
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.
הבלט הישראלי

hayaj@iballet.co.il

תל אביב, הר נבו 4, ת"א

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.